?מה היא תכלית חיינו? בשביל מה נולדנו
אם נהיה מאד כנים ובסיסיים בנסיון שלנו לענות על השאלות הללו,
אנו עלולים להסיק מסקנה עגומה, שממנה משתמע שתכלית חיינו
היא מאד מגוכחת, ואפילו מבזה.
אנחנו ושאר היצורים החיים, טרודים כל חיינו במאבקי ההישרדות,
ואפילו לא יודעים למה אנחנו עושים זאת.
האבסורד מתעצם בידיעה שלא רק שאנו לא תורמים שום דבר
למרחב הקיומי שלנו במהלך מעגל חיינו, אנו עוד מכלים משאבים טבעיים,
והופכים אוכל ומים לצואה ושתן!
מה התועלת שבנו?! למה בכלל יש יצורים חיים?
הרי היקום יכול להתקיים בלעדנו! ובכלל למה יש יקום?!
אני אתן את הפרשנות שלי, והתשובות שלי לסוד מאבק ההישרדות בהמשך.
אבל ראשית ובמעין התנצלות מראש על הפרשנות שלי,
שעלולה להישמע פשטנית לאוזניים מסוימות, אציין שאיינשטיין העיד על עצמו
שכל חייו המשיך לשאול שאלות של ילד תם. אבל איינשטיין היה פיזיקאי גאון,
ורחוק מרחק שנות אור ממחשבה של ילד ותבונה של ילד. אני מנגד,
נשארתי הילד הסקרן, המתבונן והמתפלא.
הניתוח שלי תם ופשוט. הפרשנות שלי תבסס על תיאוריות מדעיות,
אבל היא תישאר במישור המחשבתי, ולא תעסוק בנוסחאות ובחישובים.
פיזיקה היא המצאה שלנו בני האדם, היא אומנם נוסדה על מנת לחקור
את חוקי היסוד של הטבע, אבל היא אינה הטבע והטבע אינו פיסיקה.
לא מן הנמנע שחלק מהנוסחאות הפיזיקאיות שתכליתן לפרש את חוקי הטבע הן שגויות.
פרשנות מחשבתית היא יותר בסיסית מפרשנות מבוססת נוסחאות,
ולכן היא לעולם תהיה יותר קרובה לאמת. רוב הגילויים והתיאוריות המהפכניות
החלו ברעיון מחשבתי. כולל אלו של איינשטין עצמו.
התיאוריה שלי
תיאורית המפץ הגדול טוענת שתחילתו של היקום היא בנקודה בודדת,הקרויה סינגולריות כבידתית (נקודה במרחב בה צפיפות החומר אינסופית.
בסינגולריות המפץ הגדול, המודל חוזה שצפיפות החומר ועיקום המרחב-זמן יהיו אינסופיים)
התאוריה גם טוענת שעקב אירוע שהתרחש בנקודה זו נוצר היקום,
ממד הזמן, ממדי המרחב, והגדלים הפיזיקליים הידועים לנו כיום.
ועם הזמן התפשט היקום לכדי היקום המוכר לנו כיום.
אני גם חושב שתחילתו של היקום בנקודה בודדת אבל אני משוכנע שהוא מעולם לא השתנה!
היקום לפי התאוריה שלי עדיין נמצא בנקודה אפס ממדית (ללא ציר רוחב, אורך ועומק).
לפי התאוריה שלי כל "תכולת" היקום ו"אירועיו" ("הגדלים הפיזיקלים")
הם בעצם התרחשות אנרגטית נטולת זמן ונטולת מרחב.
?מדוע אני חושב כך
אני אתחיל דווקא בהסבר רעיוני ולא מדעי: אם יש נוצר מכלום, אז חייב להיות כוח או גורם שיצר את היש. ואם יש כוח שיצר את היש, אז חייב להיות כוח אחר שיצר את הכוח שיצר את היש, וכך עד אין סוף. יתכן ויהיה יותר קל להבין את הקונפליקט הרעיוני בשאילה: אם אלוהים ברא את העולם אז מי ברא את אלוהים? האנשים המאמינים יסבירו שאלוהים פשוט קיים מתוקף עוצמתו. הסבר זה עשוי לחזק את המאמין, אבל אינו יכול להיות לוגי.יקום נטול מימד ונטול זמן, הוא כלום. או לכל הפחות, הדבר הכי קרוב שאפשר להגדרה כלום. ואם הכלום נשאר כפי שהוא, אז כלום לא נברא ואין צורך להסביר מדוע נוצר יש מכלום. והרי יצירת יש מכלום אינה הגיונית.
עכשיו אפרט מדוע הגעתי למסקנה שלי על פי הסבר מדעי. המסקנה שלי היא בעצם הפאזל שמחבר כל התאוריות המדעיות העקריות שקימות בהקשר ליקום ולבריאה, ואני שמח שנפל בחלקי להיות הראשון שמצליח להבחין בחוט המקשר בין התיאוריות, ואשר מוביל למסקנה הבלתי נמנעת, שהיקום הוא נקודה נטולת זמן ומימד.
אני חוזר לתאורית המפץ הגדול, שבנוסף על מה שהזכרתי קודם, היא טוענת שכל מקום ביקום של היום הוא המקום שבו התרחש המפץ, מאחר שבראשיתו היה היקום כולו מרוכז באותה נקודה סינגולרית. ואני אומר שזה בגלל שהוא עדיין באותה נקודה סינגולרית!
לגבי טענתי על העדר זמן ביקום, איינשטין הוכיח שככל שהמהירות יותר גבוהה הזמן נע יותר לאט. מכאן ניתן להסיק שבמהירות אין סופית, אין התקדמות בציר זמן. לכן ניתן לצפות שאם היקום נע במהירות אין סופית, אז התנועה שלו תהיה תמיד בנקודה אפס בציר הזמן. אינשטין גם טוען שכוכבים, בגלל המסה הגדולה שלהם, יוצרים עיוות בציר הזמן והמימד בחלל. ואני בא ואומר שזה קורה בגלל שהקיום הוא נקודה נטולת זמן ונטולת מימד, לכן טבעי ביותר שכל מסה, אפילו הקטנה ביותר תיצור עיוות. כמובן ככל שהמסה גדולה יותר אז העיוות גדול יותר. חשוב להבהיר שמסה היא אינה משקל, אלא כמות חומר. וממה עשוי החומר? כל החומרים ביקום כולל החומרים האורגנים עשויים אטומים. ואטומים הם בעצם אנרגיה. מכאן שכל דבר ביקום כולל הדברים האורגנים, הם קיום אנרגטי, ולא פיזי במובן הקלאסי של המילה. כדי לחדד המחשבה לגבי קיום אנרגטי, אני אביא בתור דוגמא את פצצות הגרעין שהוטלו על יפן בשלהי מלחמת העולם השניה, שבעצם גם הביאו לסוף המלחמה. פצצות הגרעין שהוטלו על יפן שחררו אנרגיה כה עצומה, עד כדי כך, שאנשים שהיו קרובים למקום הפיצוץ התאדו כליל! נקודה מעניינת נוספת לגבי כל חומר שמרכיב את היקום (אטום) יש אנטי חומר (זהה לחומר מבחינת מסה וגודל מטען אבל עם מטען חשמלי הפוך) וכאשר חומר ואנטי חומר נפגשים הם הופכים לאנרגיה (פוטון). אם פוטון הוא חסר מטען יכולים להיווצר ממנו חומר ואנטי חומר. ולגבי המסה, לפי תורת היחסות של איינשטיין מסה ואנרגיה שקולים הם. כדי להמחיש בצורה יותר פשוטה קיום אנרגטי, מספיק לחשוב על חלום. כאשר אנו חולמים, החלום בעת התרחשותו, מרגיש כאילו שהוא אמתי ("פיזי") ושהתרחשות שלו מתקדמת בציר זמן. החלום הוא המיקרו של המאקרו. כאשר המאקרו זה כמובן הקיום.
נקודה מעניינת נוספת לגבי החלומות, שיש בה כדי לחזק את התאוריה שלי בהקשר העדר זמן, היא זמן החלום. רוב החלומות מתרחשים בשניות בודדות, אבל הן נדמים לחולם הרבה מעבר. המסקנה שהיחס בן פעולה וזמן משתנה. משתמע מכך, שאפשר לבצע בשניה אחת פעולה אחת, ואפשר גם "לדחוס" מליון פעולות בשניה. ולכן אפשר "לדחוס" את כל הקיום בין הרגע שהתחיל הקיום לרגע שהסתים, למרות שזה אותו רגע (הקיום והיקום זהים בהקשר זה)!
עכשיו אני אציין את תורת הקוונטים, שהיא קצת מסובכת וקשה להבנה, אבל היא בכל זאת כוללת ברבדים שלה מרכיב פשוט להבנה, והוא שחלקיק יכול להעלם בנקודה ולהופיע בנקודה אחרת מבלי לעבור דרך שום נקודה בין השתיים. מכאן הגיוני שהיקום בעצמו הוא חלקיק שיכול באותו עת להופיע ולהעלם. ההתרחשיות הקיומיות מתקיימות בנקודת זמן אחת. ביקום אין התקדמות בציר הזמן, יש רק מעגלים של קיום אנרגטי שמתרחשים בחוסר זמן וחוסר מימד. מעגל הוא פעולה שבה הסוף שווה להתחלה. ובעצם מעגל הוא כל התרחשות שפועלת ביקום. כגון: סיבוב כוכבי הלכת, מחזור החיים של כל ייצור. מחזור התחלפות העונות וכו' ביקום לא קיימת פעולה שאינה מעגל. (שהסוף לא שווה להתחלה) וזה בגלל שההתחלה והסוף תמיד היו זהים.
ועכשיו אחזור למאבק ההישרדות שלנו. ושל שאר היצורים, למרות שידוע שסופנו מוות, אנו לא מרפים מהמאבק שלנו לחיות, ולמרות שידוע שסופו של כוכב לשוב לנקודת אפס ממדית ונקודת אפס בציר הזמן, הוא ממשיך לחוג. וזה מהסיבה הפשוטה, שכל דבר ביקום הוא קיום אנרגטי, והקיום האנרגטי הוא האלוהים! או מכיל את "החלקיק האלוהי" אם תרצו לקרוא לזה כך. והאלוהים תמיד מכוון לחיים. איך שלא תסתכלו על זה, המשפט שכוח הבריאה נמצא בכל דבר הוא תמיד יהיה נכון. כל דבר הוא אלוהים וכל דבר הוא הכלום באותו זמן. האבולוציה היא פועל יוצא של כוח הבריאה, היכולת של גזע להתפתח ולהשתנות גנטית לצורך הישרדות היא בזכות האלוהי שבתוכו.
העדר זמן, מהווה גם סוג של צדק אבסולוטי, מאחר שתוחלת החיים האמתית של כול יצור היא זהה. ובעצם יצור מסוים שמת אחרי דקה ויצור אחר שמת אחרי מאה שנה, חיו תקופה זהה. היצורים נאבקים להאריך את מעגל החיים, אבל הם לא יוכלו לעולם להאריך את זמן החיים. הארועים מתרחשים באותה נקודת זמן, וזו בדיוק הסיבה לתופעת הדה ז'ה וו, שאנו חשים בה לעתים. העדר זמן הוא גם אלמנט חשוב במהלך הקיום של מעגל החיים, ומשתמע ממנו שיש לנו שליטה מסוימת על "עתידנו", או יותר נכון לומר על המשך המעגל. מאחר שמעגל החיים מתרחש באי זמן, המעשים או המחשבות שלנו בנקודה מסוימת במעגל עשויות להשפיע על ההמשך שלו. ומכאן נובעת השפעת מחשבה חיובית. או אם תרצו השפעתה של תפילה. את המחר אפשר לעשות כבר היום. אבל מדוע לא ניתן לשנות אירועים שהתרחשו בנקודות קודמות של המעגל? מאחר ולמעגל החיים, כמו כל מעגל שמתרחש ביקום, יש כיוון אחד בלבד. הזמן נשאר באותו מקום, אבל הכיוון מתקדם הלאה.
?מה לגבי נסיעה בזמן
לא ניתן לחזור אחורה בזמן, או להתקדם קדימה מאחר ואין זמן! עבר, הווה ועתיד, מתרחשים באותו זמן. חור תולעת הוא לא "קיצור דרך" שדרכו ניתן לעבור מזמן לזמן אחר. חור תולעת זה המקום שבו אין עיוות אנרגטי. כפי שציינתי קודם, למעגל החיים שמתרחש בחוסר זמן, יש כיוון אחד, ולא ניתן לנוע בכיוון הנגדי כלפי נקודה קודמת במעגל (לא ניתן לחזור אחורה) בדיוק כפי שהכוכבי הלכת נעים בכיוון אחד.?האם ניתן לבטל את כוח המשיכה
כוח משיכה הוא כמו תהליך הגדילה וההזדקנות שעובר כל יצור חי, לא ניתן לעצור אותו ולא ניתן להפוך את הכיוון שלו. מאחר שגם כוח הכבידה וגם תהליך הגדילה הם אבני יסוד שבלעדיהם לא יכול להיווצר קיום אנרגטי נטול זמן ומרחב.?האם חיים בחוסר מימד וזמן הם חסרי משמעות
מעגל חיים של יצור הוא דבר חשוב, אבל רק כל עוד הוא מתקיים. העולם שייך לחיים. אין ערך למתים! זה אפילו לא אכזרי, כי זה המניע למנגנון ההישרדות שטבוע בנו וכל היצורים החיים. כי להחיים אין משמעות בלי המוות, ולמוות אין משמעות בלי החיים.החיים הם החופש מהמוות. החופש הוא לא אמיתי, הוא אף פעם לא באמת היה, ואף פעם לא באמת יהיה. הוא מעולם לא באמת נוצר. ולמרות זאת החיים זה חופש נהדר. זו חוויה בלתי נתפסת! אז הייתי מציע לכל אחד לנסות ליהנות עד כמה שניתן מהחופש הזה. תתרגשו, תתאהבו, קחו סיכון, ואל תבזבזו את החופש בלעשות דברים שאתם לא אוהבים. ואל תבזבזו את החופש בחרטות, שינאה ופחדים. אל תתכחשו לאלוהים שבתוככם, ותפנו אליו שתרצו לשאוב כוח ואימונה כדי להתמודד עם קשיי החיים.
לא מן הנמנע, שכל דבריי אינם נכונים, אבל לפחות אלו הם רעיונות שלי, שנולדו מן המחשבה החופשית שלי. זכותו של אדם לחשוב כל שירצה, זכותו להאמין בכל מה שירצה, וזכותו לפקפק בכל דבר. לא צריכים להתיחס לתיאוריות מדעיות כשם שמתיחסים לדת. וזה לא יהיה "חילול השם" לפקפק אפילו בתיאוריות של איינשטיין. בל נשכח שלפי המדע כיום תיאורית היחסות הכללית של איינשטיין נחשבת למוכחת מדעית, וכנ"ל לגבי תיאורית הקוונטום, למרות ששתיהן סותרות זו את זו במובן מסוים. ובל נשכח שעל מנת שהחישובים המבוססים על תורת היחסות הכללית יהיו נכונים, יש צורך בהמצאות חומר אפל (שאינו נראה בעין) ב כ-26.8% מצפיפות החומר והאנרגיה היקומית, וזו בעיני עוד סיבה לא להתייחס לתיאוריות המדעיות בתור דבר חד משמעי, שלא ניתן לערער עליו. ניתן לערער על הכל, אפילו על דת. אבל יחד עם זאת, יש לכבד כל אמונה, לרבות אמונה בדת. במיוחד כאשר היא נותנת חוזק לאדם המאמין בה. בתנאי שאמונה זו אינה פוגעת באחר, וברצונו החופשי. לכן אני חושב שאסור שישרור שלטון דתי בעולמנו, ואף אין מקום לתנועות דתיות. שלטון חייב להיות מושתת על הגיון ולא על רגש. אמונה היא דבר אינדיבידואלי, ולא הגיוני לקבוע לאדם מה להאמין, מאחר שהדבר סותר את אבן היסוד של כל דת וכל אמונה, וזה לתת חוזק למאמין מתוקף אמונה אמתית. מנגד, שלטון דמוקרטי חייב לדאוג שלכל אדם יהיה החופש לבחור לאיזה דת להשתייך, וגם לדאוג לכך שהוא יוכל לקיים את טכסי הדת שלו בחופשיות. כל עוד הם לא פוגעים באחר. אז כבדו את האחר, ואל תהיו נעולים וצרי אופקים, תהיו גמישים בדעותכם, וגם אל תרגישו בושה לשנות את דעתכם, ואל תרגישו מחויבות לדבוק במסורת ועקרנות, הכל נתון לשינוי.
!מאחל לכולם חופש נעים
קרא עוד לסופר האני עבוד
לשליחת מייל להאני רפאל נא להקיש כאן
